אם עברתם את גיל 50 ואתם משתייכים למעמד הביניים, הרי שככל הנראה גיל הפרישה ההולך ומתקרב מעסיק אף אתכם יותר ויותר.
המחשבות אודות החיים בגיל השלישי והפנסיה הצפויה הולכות ומתגברות:
- האם הפנסיה שאקבל תאפשר לשמור על רמת החיים הנוכחית?
- האם קיימת אפשרות להגדיל את החיסכון הפנסיוני?
- האם אוכל לקבל את כספי החיסכון רק בדרך של קצבה חודשית ?
- מה יעלה בגורל יתרת הכספים לאחר "120" ?
- האם יש הבדל בין תיק השקעות לחיסכון פנסיוני ?
- האם ישנן הטבות לחוסכים ?
ועוד שאלות רבות ..
לאחרונה מדברים רבות בהקשר הנ"ל על "תיקון 190", ואנו נשאלים שאלות רבות לגביו. אם כן, נעשה סדר בדברים ונענה על השאלות:
תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, שפורסם בשנת 2012, מציע אפשרות להגדלת החיסכון הפנסיוני הנקראת "קצבה מוכרת".
קצבה מוכרת
קצבה המתקבלת מכספים שהופקדו לחסכון פנסיוני, ואשר במועד ההפקדה לא התקבלה בגינם הטבת מס.
לדוגמא:
- הפקדה חודשית של עובד שכיר העולה על 609 ₪, תחשב כהפקדה לקצבה מוכרת.
(בשנת 2016 תקרת ההטבה לזיכוי ממס של 35% לעובד שכיר הינה להפקדה חודשית של 7% משכר 8,700 = 609 ₪).
- הפקדת כספים לקצבה עליהם כבר שולם מס, למשל חיסכון פרטי בקופ"ג (בתנאי שלא התקבלה בגינו הטבת מס).
קצבה אשר תוכר כקצבה מוכרת תהיה פטורה ממס ללא מגבלת תקרה.
אך זו אינה ההטבה היחידה. את הקצבה המוכרת ניתן למשוך גם כסכום הוני (היוון קצבה):
חוסך אשר יהיה מעוניין למשוך את הכספים כסכום הוני (משיכה חד פעמית), יוכל לעשות זאת במידה ויעמוד בתנאים הבאים:
- גיל 60 ומעלה.
- הוכחת קצבה "מזערית", בסך 4,418 ₪ (בשנת 2016) שלא מקרן פנסיה ותיקה או מפנסיה תקציבית.
- התחלת קבלה של הקצבה בפועל.
חוסך העומד בתנאים הנ"ל ומבצע היוון של הקצבה המוכרת יישלם מס רווחי הון של 15% על הרווח הנומינלי,
במקום 25% על הרווח הראלי (שיעור המס בהשקעה רגילה בשוק ההון).
ומה קורה עם ירושות?
בעיקרון, חוסך בקופ"ג יכול למנות מוטבים, שיקבלו את יתרת הכספים הצבורים לאחר פטירתו.
השינויים בתחום זה בעקבות תיקון 190 ראויים למאמר נפרד, שידון במסוי על משיכה מקופת גמל של כספי עמית שנפטר.
אבל - אליה וקוץ בה
למרות ההטבות הגלומות בקצבה המוכרת, יש לתת את הדעת למספר נקודות:
- ככלל, קופות הגמל מוגדרות כקופות "לא משלמות" לקצבה, כלומר חוסך המתעתד למשוך את החיסכון כקצבה, יצטרך להעביר את הכספים לקופת גמל "משלמת" (לדוגמא קרן פנסיה או פוליסת מנהלים). במרבית המקרים העברת הכספים תפגע בגובה הקצבה אותה יקבל (למעט מקרים בהם מבקש החוסך לבצע היוון).
- בשל הקושי הקיים "בצביעת" הכספים שהופקדו כקצבה מוכרת, רשויות המס מערימות קשיים רבים באישור משיכת כספים כקצבה מוכרת. אי לכך, מומלץ לשמור את כל טופסי 106 והדוחות השנתיים מחברות הביטוח לאורך השנים. החל משנת 2016 החלו המעסיקים להידרש לדיווח על הכספים המופקדים במבנה אשר יאפשר לגופים הפיננסיים לבדל את הכספים שהופקדו כקצבה מוכרת.
- חוסך בן 60 שלא פרש פרישה מוקדמת, לא יוכל להוון את הכספים, כיוון שלא יוכל להוכיח קבלת קצבה מזערית - וזאת עד לפרישתו בפועל.
- לא תמיד תשלום מס נומינלי של 15% עדיף על מס ראלי של 25%. בהחלט ייתכנו מצבים (במיוחד בשנים בהן האינפלציה גבוהה) בהם תשלום מס על הרווח הראלי יהיה נמוך יותר מתשלום מס על הרווח הנומינלי.
לסיכום, הפקדת כספים לחיסכון בכלל, ולחיסכון פנסיוני בפרט - היא דבר מבורך, אך בסבך התקנות בכלל ותקנות המסוי בפרט, יש לעשות זאת בתבונה ובתכנון מושכל, כדי להפיק ממנה את המירב.
האמור אינו מהווה ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או ייעוץ מס המתחשבים בצרכי כל אדם, ואינו נועד להחליפם.
